<h1>ספר האסופות סימן ק"ט</h1>
<h2>דף ח:</h2>
סכין ששחט בה בהמה או עוף ולא הדיחה, אסור לחתוך בה רותח אפילו בהשחזה אלא אם כן נועצה בקרקע עשר פעמים, או מלבנה באש אבל לחתוך בה צונן, אפילו בהדחה שרי.
<h2>דף קיא:</h2>
סכין ששחט בה בהמה או עוף ולא הדיחה, אסור לחתוך בה רותח אפילו בהשחזה אלא אם כן נועצה בקרקע עשר פעמים, או מלבנה באש אבל לחתוך בה צונן, אפילו בהדחה שרי.
קערה שמלח בה בשר ובלעה דם, אסור לאכול בה רותח, כל מיני פירות וירקות וקשואין ואבטיחין ופת, שחתכן גוי בסכינו, גורד את מקום החתך ואידך שרי וכן כל דבר צונן שנחתך בסכין של גוים בעי גרידה, אבל צנון וכל דבר חריף אסור, דקבל טעם מן הסכין, ונראה לי הדג שלמון שהגוים חותכין בסכיניהם, כמדומה לי שהן מייחדין סכינין לכך ואין חותכים בם דבר אחר ומותר, אבל המחמיר תבא עליו ברכה, לפי שרוב הגוים אין חוששין לזה, וחותכין בסכיניהם כל דבר, ולכל הפחות ידיחו במים, ויש גורדין מקום החיתוך דגים שעלו בקערה מן הצלייה או מן הבישול נותן טעם בר נותן טעם הוא, ומותר לאוכלן בכותח.
<h2>דף קיב.</h2>
בשר צונן שנפל לתוך חלב צונן מדיחו ומותר, אבל אם מלוח הוא שאינו נאכל מחמת מלחו אסור, דמליח הרי הוא כרותח, ואם נאכל מחמת מלחו מדיחן, ושרי תרווייהו, ואם הבשר צלי הוא בעי קליפה, ואם יש בקעים בבשר אסור, שנכנס בהן החלב, ואפילו אין בו בקעים אם הוא מתובל בתבלין אסור, דמחמת חורפא דתבלין בלע ואם החלב רותח, וקדם וסלקו קודם שנח מרתיחתו, החלב מותר ובשר אסור, אבל אם לא קדם וסלקו חלב נמי אסור, אם אין ששים לבטלו, אבל אם יש שם ששים לבטלו חלב שרי, ואם שניהם חמין שניהם אסורים נפל חם לתוך צונן, או צונן לתוך חם, קיימא לן כשמואל דאמר תתאה גבר.
